חשמל יקר נושא בחובו השלכות מעבר להשפעה הכלכלית הישירה

חשמל יקר נושא בחובו השלכות מעבר להשפעה הכלכלית הישירה

מאת מריטה נון

הוועדה הפדרלית לרגולציית אנרגיה בארה”ב (FERC) שיחררה לאחרונה דו”ח עדכון תשתיות האנרגיה הבמדינה – המראה כמה יכולת ייצור אנרגיה חדש  הותקנה ב-2012. על פי הדו”ח, מקורות אנרגיה חדשה (ביומסה, גיאותרמית, סולרית, הידרואלקטרית ורוח) מהוות 49.1% מכל יכולות ייצור האנרגיה שהותקנו ב-2012 מתוך סך כולל של 12,956 מגה וואט. יותר מרבע מכמות זו החלה לייצר חשמל לרשת בדצמבר 2012. אנרגיית הרוח הוביל ב-2012 עם 164 יחידות חדשות שמספקות 10,986 מגה וואט.

התומכים באנרגיות מתחדשות בטח ישמח למשמע נתונים אלו – אף כי, על פי הדו”ח האנרגיות המתחדשות מהוות רק 15.4% מסך כל יכולת הייצור האמריקאית, כאשר רוח מהווה רק 4.97%.

מבלי שיאמרו זאת במפורש, הדו”ח מדגיש את התלות של האנרגיות המתחדשות בסובסידיות ממשלתיות. מדוע רק בחודש האחרון של 2012 יותר מרבע מהאנרגיות המתחדשות נהיו און-ליין ופעילות? על אף מאמצי לובי עיקשים של איגוד אנרגיית הרוח האמריקאי, הזיכוי ממס שהוענק זה מכבר לתעשיית הרוח – שהיה אמור לפוג בסוף 2012 – לא הוארך עד שעסקת המצוק הפיסקלי הפכה לחוק ב-2 לינואר 2013. אלו שרצו להנות מנדיבותה של הממשלה, היו בעלי מוטיבציה פיננסית להיות בעלי כמה מתקני רוח פועלים שרק אפשר. כל עוד הפרויקט הושלם לפני סוף 2012, הוא היה זכאי לפטור ממס לעשר השנים הבאות. עסקת המצוק הפיסקלי העניקה למפתחי אנרגיית הרוח עוד עשר שנים של הנאה מפטור ממס.

תומכי אנרגיית הרוח טוענים שפטור המס דרוש לעזור לאנרגיית הרוח להציב מחיר תחרותי אל מול מקורות האנרגיה המסורתיים, כמו פחם וגז טבעי. אולם, דו”ח חדש ממוס המסורת האמריקאית בשם “המחירים החבויים של אנרגיית הרוח”, חושף שהעלויות האמתיות של החשמל המיוצר מרוח צפויות להיות פי אחד וחצי עד שניים לעומת תחזיות סוכנות מידע האנרגיה האמריקאית (EIA).

על-פי ה-EIA, המחיר המשוכלל של יצור חשמל ממערכות מתקדמות המונעות בגז טבעי, ובעלות מתקני המחזור המשולב הוא 6.3 סנט לקילו-וואט-שעה ו-11 סנט ממערכות מתקדמות של ייצור חשמל מפחם או מאנרגיה גרעינית. המודלים של ה-EIA חוזים שאנרגיית הרוח תביא לחשמל בעלות של 9.6 סנט לקילו-וואט-שעה – אשר נשמעת מאוד מבטיחה – אך חסרה בשכלול “העלויות החבויות” כגון:

  • היות ולמעט מקרים נדירים, אנרגיית רוח יכולה לפעול רק כתוספת ובצמוד לייצור חשמל מסורתי, ולא באופן עצמאי, המחיר של מתקני האנרגיה הפוסילית חייב להילקח בחשבון במקרה זה. המתקנים המסורתיים נשמרים זמינים על מנת לאזן את התנודות הגדולות בתוצרת אנרגיית הרוח. כאשר נוספת רוח למערכת הכוללת, יורדת רמת הייצור במתקנים המסורתיים, ולכן מעלים את מחיר ההפעלה הכוללת במתקנים אלו
  • הירידה ביעילות ניצולת הדלקים במתקנים אלו הנובעים מאנרגיית הרוח.
  • בשל מיקומם המרוחק של מרבית מתקני הרוח, העלות האמתית צריכה לכלול גם הולכת חשמל למרחקים גדולים והפסדים אשר כרוכים בהולכה זו.

על פי הד”ח, עלויות חבויות אלו לא כלולות במספרים של ה-EIA מכיוון שהרשויות לא דרשו ממפעילי אנרגיית הרוח לשלם עבורן, אלא הטילו אותן, שוב, על הצרכנים.

הדו”ח מסכם שלנוכח פקטור העלויות החבויות, עלות החשמל מאנרגיית רוח מסתכם ב-15.1 סנט לקוט”ש עבור מערכת מגובה בגז טבעי או 19.2 סנט לקוט”ש עבור מערכת מגובה בפחם. מחירים גבוהים אלו לא כוללים את 12 מיליארד הדולרים שהולכים לתעשיית הרוח ממשלמי המיסים על ידי פטור המס.

מחברי הדו”ח מאמינים שעלויות אלו יעלו עוד, ולא ירדו. ראשית, תעשיית אנרגיית הרוח הינה תעשייה בשלה ובוגרת – עם שווקים גלובליים של יותר מ-50 מיליארד דולר בשנה. לכן, העלויות לא צפויות לרדת על-ידי שום התפתחות טכנולוגית או שינוי תפיסה כלכלית. בנוסף, מרבית מתקני הרוח העכשוויים ממוקמים במקומות נידחים, והשימוש של מתקני רוח חדשים במתקני ההולכה הקיימים יוסיפו לעלויות ההולכה.

אך המספרים הדולריים הינם רק חלק מהתמונה הכוללת של העלויות החבויות. בנוסף לקרוניזם ולשחיתות, ישנם הם השלכות שליליות בלתי מכוונות.

המצדדים באנרגיית הרוח הולכים שולל אחר שימוש במושגים “נקי” ו”ירוק” ככלי שיווק עיקריים. חברות אנרגיה רבות מעניקות לצרכנים תחושה טובה של הצלת כדור הארץ על ידי קניית התצורה היקרה יותר של האנרגיה המתחדשת.

אך החדשות המגיעות מכיוון גרמניה – הידועה כבעלת יותר אנרגיה מתחדשת מרוב העולם המפותח, ומכיוון יוון – אשר הכלכלה בה היא אחת הגרועות בעולם המפותח, מראות שבפועל האנרגיות היקרות הללו הן לא נקיות ואף לא ירוקות.

שתי המדינות מדווחות שעצים נעלמים מהיערות ומהפרקים, כאשר “תושבים עניים, חסרי היכולת לשלם על חשמל, פונים לחימום באמצעות תנור עצים”.

בגרמניה, דר שפיגל מאגים את עלויות האנרגיה הגבוהות בעלייה בגניבת העצים וברכישות תנורי עצים: “גרמנים קנו למעלה מ-400,000 תנורים כאלו ב-2011. זה מדגיש את המשך המגמה: מספר הגרמנים אשר קונה אמצעי הסקה השורפים עצים או פחם עולה באופן עקבי ויציב מאז 2005″.

באופן דומה, הוול-סטריט ג’ורנל מדווח כי ביוון: “כשטמפרטורות החורף עושות את שלהן, הפגיעה בסביבה הולכת וגודלת, כאשר גבעות מתדלדלות מעצים, וענני עשן מתנורי עצים ממלאים את אוויר אתונה וערים אחרים, ומטילים סכנה בריאותית לציבור”. בנוסף להרס הסביבתי, לכריתת העצים הלא חוקית ולזיהום הניכר משריפת עצים, מחירי החשמל הגבוהים הביאו לסגירת בתי ספר ביוון לאחר שלא יכלו לעמוד בתשלומי החימום, ולאחר מספר אבדות בנפש שנגרמו משרפות שפרצו בשל שימוש בתנורי עצים.

בעוד מרבית ארה”ב תחת קור עמוק, וממשל אובמה מקדם את תכניות האנרגיה המתחדשת שלו, העלויות החבויות של החשמל היקר לאדם ולסביבה צריכות להילקח בחשבון כמו גם ההשפעות הכלכליות. כמו שהסיפורים מאירופה מראים, החשמל היקר מכה הכי חזק בשכבות העניות והחלשות ביותר.

Add Comment

By posting your comment, you agree to abide by our Posting rules

Text

© 2013 Energy Tribune

Scroll to top