האם אלסקה צריכה לייצא יותר LNG לאסיה?

הערת העורך: כתבה זו הופיעה תחילה ב-Energy Outlook, הבלוג של ג’פרי סטייל.

מאת ג’פרי סטייל.

המושל של אלסקה נפגש השבוע עם נציגים מחברת הגז הממשלתית של צפון קוריאה לדון ביצוא גז טבעי נוזל (LNG). מאז שהייצור של הנפט הגולמי מאזור הנורת’ סלופ בצפון אלסקה נתן קפיצה משמעותית בשנות ה-80, תמיד ריחפה השאלה מה יהיה ייעודם הסופי של מאגרי הגז הטבעי העצומים שנמצאו יחד עם הנפט (associated gas). במכתב שהוגש למדינת אלסקה, החברות BP, ConocoPhillips ו- ExxonMobil, שלוש חברות הייצור העיקריות בנורת’ סלופ, יחד עם חברת הצנרת Transcanada, הוצגו תכניותיהם לפרויקט הפוטנציאלי של LNG, שבהגיע במקומו של הצינור השנוי במחלוקת שהיה אמור לספק גז ל-48 מדינות ארה”ב הדרומיות יותר. המגה פרויקט הנבחן כעת ייתן תוקף גם להיקף שוק ה-LNG האסייתי העתידי וגם לאופי ארוך הטווח של מהפכת פצלי הגז האמריקאים.

נורת’ סלופ שבאלסקה כבר הניב עד כה 15  מיליארד חביות נפט . הייצור הגיע לשיא של יותר מ-2 מליון חביות ביום ב-1988 ואחרי כן ירד לפחות מ-600,000 חביות ליום בשנה שעברה. עם כמות של 6 מיליארד חביות נפט שנותרו במאגר, זהו עדיין שדה מאוד חשוב אך מזמן הוא כבר לא אוחז בבכורה. בעוד הציבור שם לב לתפוקת הנפט שלו, היצרנים והמדינה כבר מזמן לטשו עיניהם ותהו מהי הדרך הטובה ביותר לקצור את הרווחים מ-35 טריליון הרגל המעוקב (TCF) של גז, המציב אותו כאחד משדות הגז הגדולים בעולם. אולם, כמעט כל הגז שהופק עד כה כל השנים יחד עם הנפט, הוזרק חזרה לתת הקרקע, על מנת לסייע בהפקת הנפט, ובשל מחסור בשוק במדינה המרוחקת והדלילה באוכלוסייה.

מזה עשורים הנחת המוצא הייתה שצינור בסופו של דבר ייבנה ויחצה את אלסקה ואת קנדה על מנת לחבר את הגז לרשת הקיימת בארה”ב. הרעיון קיבל תמיכה כאשר בשנת 2000 ייצור הגז בשוק בארה”ב החל לדעוך. הכלכליות של צינור גז מאלסקה תתקשה מאוד להתחרות עם גז מחופי המפרץ בדרום, אך תחרות בשוק ה- LNG הצומח נראית אופציה הרבה יותר ריאלית. ובמקביל הגיח לעולם הגז הלא קונבנציונלי, תחילה היה זה המתאן בשכבות פחם (coal-bed methane) והשיא הגיע עם נחשול ייצור גז הפצלים מאז 2005. לשוק הגז בארה”ב יש כרגע רמה מספקת של ייצור מבית על מנת להוריד את תרומת הפחם לייצור החשמל בארה”ב ב-7% מאז 2008 ולהחיות את טורבינות הגז היעילות.

אם גז הפצלים היה רק תופעה קצרת טווח, כפי שחלק סברו, הייתה לזה מעט משמעות לגבי תכניות היצרנים מהנורת’ סלופ. הדבר היחיד שהם היו צריכים היה לדחות בעוד כמה שנים את הנחת הצנרת, והשוק כבר היה בא אליהם לקנות את הסחורה. אולם, ההערכות הן שמשאבי פצלי הגז הם בין 482 ל-686 TCF  - שזו הספקה לתקופה שבין 60 ל-90 שנים בקצב ההפקה הנוכחי של פצלי הגז. והעובדה שכל שלוש היצרניות העיקריות בנורת’ סלופ השקיעו רבות ברכישת שטחים ובהפקה מאגני פצלים בארה”ב מוכיחה שיש להן תובנות מעמיקות על אורך החיים של משאבים אלו.

ככל שקצב יצור הנפט הולך ויורד, הכלכלית של הפעלת השדה בנורת’ סלופ תלך ותדרדר, ושמירה על הצינור הטרנס אלסקי מלא תהיה משימה בעייתית. מציאת מוצא אטרקטיבי ל”גז קאפ” (הגז היושב מעל הנפט במאגר) לא רק תספק רווחים נאים בעתיד, אלא גם תצדיק את ייצור הנפט לעוד מספר עשורים.

אופציית ה-LNG מציעה מספר יתרונות, על אף המחיר המוערך המיוחס לפרויקט זה של 45-65 מיליארד דולרים והטכנולוגיה המסובכת. ראשית, היא חוסכת בערך 1,600 ק”מ של שטחי קרקע מסובכים להנחת צנרת גז. בנוסף, המיקום הוא הרבה יותר קרוב לאסיה, שוק ה-LNG  הגדול בעולם, מאשר פרויקטים המתעתדים לייצא LNG  מחופי מפרץ מקסיקו של ארה”ב. השוק האסייתי גם הוא גדל, ובאופן חלקי בשל יפן שעושה הערכה מחדש לחשמל הגרעיני שלה בתקופת  פוסט-פוקושימה. הממשלה היפנית נסוגה, לפחות לעת עתה, מתכניותיה לביטול בשלבים של כל מתקני הגרעין שלה, אך היא מחפשת לגוון את מקורות האנרגיה שלה. בין יתר הצעדים שנלקחו לאחר הסקת המסקנות מרעידת האדמה והאסון הגרעיני, יפן יסדה את תמריצי האנרגיה הסולרית האטרקטיביים ביותר בעולם כיום. אך עדיין מקורות אנרגיית השמש ביפן מספקים חשמל רק בשעות אור נקודתיות לאורך היום, ולכן נדרש ייצור משמעותי של חשמל מדלק מאובני על מנת לחפות על הפער. תחנות כוח ששורפות LNG  יתאימו מאוד למשימה זו.

סין, לעומת זאת, מביאה עמה תמונה יותר מורכבת, עם פוטנציאל פצלי הגז העצום שברשותה ועם שוק אנרגיה שעתיד לדרוש כמות  זהה של גז טבעי עד 2035 כמו זו של כל המדינות המתפתחות גם יחד. בהתחשב בקנה המידה של הביקוש הסופי ושל התשתיות הדרושות על מנת להביא את גז הפצלים שיהיה זמין לשוק, נראה סביר כי הגידול בשוק יהיה תלוי על פי שעה ביבוא כבד של LNG.

בהנחה שמדינת אלסקה לא תציב מכשולים ויתקבל אישר לייצוא מארה”ב, מכיוון שיצוא LNG מאלסקה לא ישפיע על מחירי הגז הטבעי בתוך ארה”ב, התשובות לשאלות העיקריות שיקבעו את עתיד הפרויקט הזה לא יכולות להתקבל באופן סופי כבר היום. בין השאלות הללו ניתן לשאול האם המספר העצום של פרויקטים מתחרים של LNG מסביב לאוקיינוס השקט שמתוכננים ונבנים עתידים להביא את השוק לרוויה, והאם השוק יספק מחיר אטרקטיבי ל-LNG האלסקי, שיושפע יותר על ידי מחירי הנפט הגולמי מאשר על ידי גז הפצלים בארה”ב. יצרני הנורת’ סלופ כבר מעורבים עמוקות בנושא בפעולותיהם השונות, כולל מתקן ה-LNG  הקטן של ConocoPhillips באלסקה, שכבר משלחת אניות LNG לאסיה למעלה מ-40 שנים. לוח הזמנים של הפרויקט שהוצג למדינה כולל בתוכו לפחות שלוש נקודות החלטה שיקבעו לאורך הדרך לאחר שהתשובות לשאלות אלו יתבהרו.