אז איך מתפקדות מניות האנרגיה הירוקה שלך?

אז איך מתפקדות מניות האנרגיה הירוקה שלך?

מאת סטיב גורהאם.

הערת העורך: כתבה זו הופיעה לראשונה בוושינגטון טיימס.

האם אנרגיה ירוקה היא גחמה חולפת שתלך ותעלם? נראה שקהילת המשקיעים מאמינה שאכן כך הדבר. המדד לתעשיית האנרגיות המתחדשות, RENIXX® World, המאגד את חברות האנרגיה הירוקה הגדולות בעולם, הגיע לשפל הגדול אי פעם ב-21 לנובמבר, מתחת ל-146, 90% פחות מהשיא בדצמבר 2007.

מדד ה- RENIXX נוצר ב-2006. הוא מורכב מ-30 חברות האנרגיות המתחדשות הגדולות ביותר עם יותר מ-50 אחוז מכלל הרווחים המגיעים מרוח, שמש, דלק ביולוגי, אנרגיה גיאותרמית והידרואלקטרית או תאי דלק. המדד כולל יצרני ציוד, כמו חברות לטורבינות רוח (כגון החברה הדנית Vestas, החברה הספרדית Gamesa והחברה ההודית Suzlon), חברות לציוד סולרי (כגון החברות  האמריקאיות  First Solar ו- Sun Power והחברה סינית Suntech Power) וגם חברות חשמל (כגון החברה האיטלקית Enel Green Power והחברה הסינית Longyuan Power Group). מתוך 30 החברות, 10 מהן עם משרדים ראשיים בסין, 10 באירופה, ו-7 בארה”ב.

במהלך ימי השיא ב-2007 וב-2008, מדד ה- RENIXX נחל סדרה של הצלחות. הספר ‘האמת המטרידה’ (An Inconvenient Truth) של סגן נשיא ארה”ב לשעבר, אל גור, הגיע לראש מצעד רבי המכר של הניו-יורק טיימס ביולי 2006. הסרט הדוקומנטרי שלו באותו זמן נהפך ללהיט עולמי באותה שנה. בדצמבר 2007, אל גור חלק את פרס נובל לשלום יחד עם הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים. העולם כולו נסחף לתוך טירוף ההתחממות הגלובלי.

סובסידיות והטבות לאנרגיות ירוקות כבר קיימות שנים רבות, אך בין 2006 ל-2008 מדינות הכפילו שוב ושוב את תמיכתם באנרגיות המתחדשות. מדינת קליפורניה בארה”ב הוציאה את חוק פתרון ההתחממות הגלובלית ב-2006, תוך הצבת יעדי סף לפליטות גזי חממה ותקנים לאנרגיות מתחדשות. אילנוי, מישיגן ומדינות נוספות אישרו או חיזקו סטנדרטים לאנרגיות ירוקות, שדרשו מחברות חשמל לקנות אחוזים הולכים ועולים של אנרגיות מתחדשות או שישלמו קנס. האיחוד האירופי אישר את חוק האקלים ואת חבילת האנרגיות המתחדשות ב-2008, שדרשו שימוש הולך וגדל של אנרגיות מתחדשות ושל דלק ביולוגי והידקו את הגבלת הפליטות.

הכספים ממש נשפכו אל תוך מניות האנרגיה הירוקה. קווין פרקר, מנהל מחלקת ניהול נכסים גלובלים בדויטש בנק, סיפר על אל גור ועל קרן ההשקעות ירוקה שמחלקתו יצרה: “הוא [אל גור] הרשים את כולנו במחלקת ניהול הנכסים בדויטש בנק. הזמנו אותו לפגישה באפריל 2007, שבמהלכה דנו בסוגיית שינוי האקלים באופן מקיף. חודשים ספורים לאחר מכן, הוא קיבל את פרס הנובל לשלום על פועלו. אז יצרנו את הקרן שמימנה חברות שמיתגו עצמן כניטרליות לסביבה. תוך חודשיים כמעט 10 מיליארד דולר זרמו לקרן. את מסוגל לדמיין זאת? 10 מיליארד! מעולם לא נרשמה כזו הצלחה”. מדד ה- RENIXX הרקיע עד ל-1,900 בדצמבר 2007.

אך האנרגיה הירוקה שנישאה על כנפי הסובסידיה, הכתה במהרה בקיר הלבנים של המציאות הכלכלית. ספרד שילמה למפעילי אנרגיה סולרית יותר מפי 10 מהתעריף המשולם לחשמל קונבנציונלי עם הבטחה ל-20 שנות סובסידיה. ספרד הבטיחה החזר שנתי של 17% לכל ברנש שנכנס לעסקי האנרגיה הסולרית, וכך הפכה לשוק התאים הסולרי הגדול ביותר ב-2008. אך התחייבויות הסובסידיות מטעם המדינה הגיעו עד ל-36 מיליארד דולר. ב-2009, ולכן ספרד קיצצה בסובסידיות והשוק הסולרי שלה צנח ב-80%.

בגרמניה, תעריפי כניסה (feed in tariffs) הגבוהים פי 8 מתעריפי השוק הביאו להתקנת למעלה ממיליון מערכות סולריות על גגות ב-2010. אך ההתחייבות ל-20 שנים ייצרה גם התחייבות לסובסידיות של למעלה מ-140 מיליארד דולר. תעריפי החשמל הגרמני טיפסו למקום השני בעולם והמשיכו לטפס על מנת להצליח לשלם עבור האנרגיה הירוקה. על מנת לעצור את הדימום הכלכלי, גרמניה קיצצה בסובסידיות תעריפי הכניסה פי 3 ב-2011, והודיעה שתפסיק בסובסידיות לחלוטין ב-2017. ספרד, גרמניה, איטליה, הולנד, בריטניה, ארה”ב ומדינות אחרות קיצצו בסובסידיות לרוח, שמש ודלק מאובנים במהלך שלוש השנים האחרונות.

באותו הזמן, היצרנים הסולאריים בנו יכולות ייצור עצומות על מנת לענות על הביקוש הצפוי לאנרגיה ירוקה. אך עם הקיצוץ בסובסידיות, רמת הביקוש התרסקה וכך גם מחירי התאים הסולאריים. 12 חברות פשטו את הרגל, כמו למשל החברות הגרמניות Solon  ו- Solar מילניום והחברה האמריקאית Solyndra.

הכישלון של דיונים גלובליים בנושא האקלים גם גרמו למדד ה- RENIXX לרדת. משקיעים ציפו מהנוכחים בדיונים להגיע להסכם מחייב, אך לא הצליחו לגבש שום חבילת הסכמים באף אחד מהדיונים – בקופנהגן ב-2009, בקאנקון ב-2010, או בוועידה בדורבאן ב-2011. וועידת האקלים המתנהלת כעת בדוחה, בירת קטאר, גם לא צפויה להניב הסכמים מחייבים.

מעניין לציין שלחברת נפט בודדה, אקסון מובייל, יש שוק מהוון של למעלה מ-400 מיליארד דולר, או בערך פי 40 מהערך המהוון של מדד ה-RENIXX שמייצג 30 חברות אנרגיה מתחדשת. נראה שהמשקיעים בעולם מהמרים על נפט ולא על אנרגיות ירוקות.

סטיב גורהאם הוא המנהל בפועל של הקואליציה של אמריקה למדע האקלים ומחבר הספר The Mad, Mad, Mad World of Climatism: Mankind and Climate Change Mania

Add Comment

By posting your comment, you agree to abide by our Posting rules

Text

© 2013 Energy Tribune

Scroll to top