מדינות דרום מזרח אסיה בדילמה: האם להציב חזית אחידה מול סין

מדינות דרום מזרח אסיה בדילמה: האם להציב חזית אחידה מול סין

אי הסכמות ממשיכות להטריד את סין ואת שכנותיה הקטנות מדרום מזרח אסיה, בעודן מתכוננות לעימות הדיפלומטי בנוגע לדרישות הטריטוריאליות בים סין הדרומי. אך במציאות זו לא באמת תחרות.

ארגון ה- ASEAN, איגוד אומות דרום-מזרח אסיה (הכולל את המדינות ברוני, קמבודיה, אינדונזיה, לאוס, מלזיה, מיאנמר (בורמה), הפיליפינים, סינגפור, ויאטנם ותאילנד), רוצה בכך שסין תסכים למסמך עקרונות (קוד התנהלות) בנוגע לים סין הדרומי, אך מסתבר שישנו קושי להשיג קונצנזוס בארגון לשם כך. סין מצדה, מגלמת את הילד הבריון בשכונה ואין לה שום תמריך ממשי להסכים ולחתום על סעיפים שכאלו.

ASEAN summit

ASEAN leaders pose for photographers during the ASEAN-India summit in Phnom Penh, Cambodia, Monday, Nov. 19, 2012. They are from left; Philippines’ President Benigno Aquino III, Singapore’s Prime Minister Lee Hsien Loong, Thailand’s Prime Minister Yingluck Shinawatra, Vietnam’s Prime Minister Nguyen Tan Dung, India’s Prime Minister Manmohan Singh, Cambodia’s Prime Minister Hun Sen, Brunei’s Sultan Hassanal Bolkiah, Indonesia’s President Susilo Bambang Yudhoyono, Laos Prime Minister Thongsing Thammavong, Malaysia’s Prime Minister Najib Razak, Minister for the President’s Office of Myanmar Tin Naing Thein. (AP Photo/Apichart Weerawong)

הפסגה האחרונה התרחשה בין ה-15 ל-20 לנובמבר בקמבודיה. בנוסף לנציגי המדינות נכח גם נשיא ארה”ב ברק אובמה. חרף השיחות הרבות שנערכו, וההבטחות שהועברו מסין להגעה לפתרון דיפלומטי בנוגע למחלוקת בים סין הדרומי, ארגון ה-ASEAN לא השכיל להגיע לידי הסכמה מלאה, וקוד ההתנהלות כפי שנקרא בוועידה, בנוגע לים סין הדרומי, ימשיך להיות בגדר חלום גרידא.

התנצחות נוספת התרחשה בפגישה האזורית בין נציגי ASEAN  וסין, ב-29 לאוקטובר בתאילנד, כשנציגי ה-ASEAN התלוננו שסין דוחה את הניסיונות להתחיל בשיחות רב צדדיות לגבי מסמך קוד ההתנהלות ולהגיע לידי הסכמה למספר שנים קדימה.

אז על מה ולמה כל הסכסוך בנוגע לים סין הדרומי? אם כן, המהומה היא בנוגע לנתיבי השיט, אך באופן חריף יותר, על פי מקורות סינים, הסכסוך הוא סביב מצבורי הגז והנפט, ויש הרבה מהם.

ישנן הערכות שונות בנוגע למשאבים ההידרוקרבונים בים סין הדרומי. על-פי אחת מההערכות הסיניות, פוטנציאל הנפט בים זה מגיע לידי 213 מיליארד חביות נפט. הערכה נמוכה יותר בסדר גודל, אם כי עדיין מספקת מספרים עצומים, ניתן למצוא בדו”ח סקרי הגיאולוגיה של ארה”ב (USGS). על פי הדו”ח המאגרים שהתגלו ואלו שלא התגלו באגן ים סין הדרומי מסתכמים ב-28 מיליארד חביות נפט.

גז טבעי, על-פי ה-USGS, נצא יותר בשפע באזור מאשר נפט. ה-USGS  מעריך שבין 60% ל-70% ממשאבי ההידרוקבונים באזור הם גז טבעי והמאגרים שהתגלו ואלו שלא התגלו באגן זה מסתכמים ב-266 Tcf (טריליון רגל מעוקב).

קוד התנהלות (Code of Conduct)

מסמך זה – כשמו כן הוא – הסכם שמטרתו לשמור כי כל החתומים עליו יתנהלו כשורה. התנהלות זו לקתה בחסר לאחרונה בים סן הדרומי, כמו גם בים המזרחי בהתנהלות האחרונה בין סין ליפן.

קארל ת’ייר, פרופסור מהאקדמיה האוסטרלית לכוחות ההגנה, מסר למערכת האנרג’י טריביון שמטרת קוד ההתנהלות המוצע היא להסדיר את אופן התנהגות המדינות עד שהמחלוקות הריבוניות יפתרו. “ארגון ה-ASEAN סובל ממחלוקות עמוקות בנושא זה, ואינו מצליח להגיע לידי קונצנזוס לגבי מנגנון אכיפה הולם, שבלעדיו קוד ההתנהלות יהיה חסר ערך”, אמר ת’ייר. “אין תרופה מידית לנושא לזה”, הוא הוסיף.

ד”ר הרש פאנט, ממחלקת לימודי ההגנה בקינג קולג’ שבלנודון, אמר למערכת האנרג’י טריביון שישנם אינטרסים משמעותיים ומנוגדים ושלא לכל המדינות (בארגון ה-ASEAN) יש עניין שווה בים סין הדרומי. פאנט אמר כי “בעוד עבור מדינות מסוימות האזור מכיל נתיבי יבוא חשובים, עבור מדינות אחרות לא כדאי לפגוע בקשרים ההולכים ומתחזקים עם סין”.

ת’ייר הצביע על בעיה נוספת, באומרו שארגון ה-ASEAN לא יכול להסכים מתי לערב את סין במשא ומתן. “הפיליפינים בתמיכתה של ויאטנם מסכימים שארגון ה-ASEAN צריך לכתוב תחילה את טיוטת המסמך, ורק לאחר מכן להגיש אותו לסין. לעומת זאת, אינדונזיה וקמבודיה (חברות ASEAN שאוהדות את סין) רוצות לערב את סין בשלבים מוקדמים יותר”, הוא אמר.

המחלוקת בין סין לפיליפינים העצימה מאפריל עד יולי סביב אזור Scarborough Shoal, בשעה שספינות משני הצדדים עקבו אלו אחר אלו, במהלך פגישות בין דיפלומטים ושגרירים משני הצדדים. הפגישות כללו צחצוח חרבות ואיומים, בעיקר מהצד הסיני.

הפיליפינים טוענים ש- Scarborough Shoalהוא חלק מ-200 המייל הימיים בתחומה המוגדרים כ-EEZ (אזור כלכלי בלעדי), בעוד שסין דוחה את הטענות ומגיבה בכך שהאזור מופה כטריטוריה סינית עוד במאה ה-13.

ויאטנם גם כן נתונה למשבר המתמשך מזה עשרות שנים עם סין, בנוגע לאיי פאראסל העשירים בהידרוקרבונים, הסמוכים לחופי ויאטנם בים סין הדרומי. מאז קרב קצר ב-1974 בו ויאטנם הפסידה, סין מחזיקה בשליטתה במרבית האיים, חרף מחאות נמרצות מצד הויאטנמים.

כישלון נוסף בהגעה לקונצנזוס כנגד סין בארגון ה-ASEAN, התרחש גם ביולי בשעה ששרי החוץ של מדינות הארגון לא הצליחו להתקדם בנושא ים סין הדרומי בפגישה האזורית. המחלוקת בין השרים מנעה מארגון ה-ASEAN מלהוציא הודעה רשמית, וזאת בפעם הראשונה בהיסטוריה בת ה-45 שנים של הארגון.

בספטמבר, וושינגטון גם הכניסה עצמה לשיחות כאשר מזכירת המדינה הילארי קלינטון נפגשה עם נציגי ה-ASEAN ודנה איתם בנושא המתיחות בים סין הדרומי, ועודדה את הארגון להציב חזית אחידה אל מול סין.

נכון להיום, בייג’ינג התחייבה להבטיח את חופש השיט בים סין הדרומי והבטיחה לקלינטון שהם מוכנים לעבוד על קוד ההתנהגות על מנת ליישב את המחלוקות.

על כל פנים, נראה כי סין ניסתה לכל היותר לרצות את מזכירת המדינה בהבטחות ריקות, בדומה להצהרות בקמבודיה בשבוע שעבר.

ד”ר פאנט טוען שסין יכולה להבטיח כל מה שהיא רוצה, אך כאן נשאלת השאלה של “מידת האמינות של ההבטחות הסיניות”. הוא הוסיף כי “בהתחשב בדפוסי ההתנהגות שסין הפגינה לאחרונה, ישנם רק מעטים המוכנים להאמין להבטחות הסיניות.” יחד עם זאת הוא סייג ואמר ש”ברור שמניעת חופש שיט בים הדרומי עלול להיות מהלך לא פרודוקטיבי עבר סין, אשר עלול לדרבן התנגדות כנגדה באזור ובעולם כולו.”

כשנשאל מה יהיה העיתוי לדעתו שבו יוסכם הסכם קוד ההתנהלות, פאנט השיב שהוא מאוד סקפטי שסין תסכים לקוד ההתנהלות מתי שהוא בעתיד הקרוב. “היא (סין) הצליחה לחלק ולשלוט בארגון ה-ASEAN ובכך לחזק את מעמדה.” פאנט הוסיף שארגון ה-ASEAN לא מסוגל יותר לדון כגוף אחד, כפי שהתרחש בפגישות האחרונות, כאשר קמבודיה עמדה לצידה של סין, כך שאין תמריץ אמיתי לבייג’ינג להגיע להסכמות.

כשת’ייר נשאל גם הוא מתי קוד ההתנהלות לצפוי להיחתם, השיב באופן דומה: “לבטח לא בזמן הקרוב”.

Add Comment

By posting your comment, you agree to abide by our Posting rules

Text

© 2013 Energy Tribune

Scroll to top