המכרז השני של סין לפצלי גז נכשל בהסרת דאגות לרווחיות

ההודעה המרעישה של סין באביב שעבר בדבר גילויי מרבצים עצומים בשטחה של גז פצלים, אשר לכאורה אף עוברים בכמותם את אלו של ארה”ב, גרמה לתסיסה תקשורתית רבה סביב הנושא הן בארה”ב, והן מחוצה לה ובעיקר בסין עצמה.

בחודש מרץ, משרד הקרקעות והמשאבים הסיני חשף שלסין יש 25.08 טריליון מטרים מעוקבים (TCM) או 886 טריליון רגל מעוקב (TCF) גז פצלים בר הפקה ביבשה. המרבצים הללו, המהווים חלק ממ-134.42 TCM של מאגרים פוטנציאלים של גז פצלים במדינה, התגלו בשטח של 880,000 ק”מ רבוע של שטחי חיפוש ואקספלורציה.

העיתון צ’יינה דיילי דיווח ש-83 חברות הגישו יחד 152 בקשות לרישיונות חיפוש ואקספלורציה אחר פצלי גז. המכרז נסגר ב-25 לאוקטובר, התאריך האחרון להגשת מועמדויות למכרז. בפתיחת המכרז, ב-10 לספטמבר, הוצעו 20 בלוקים שונים לחיפוש פצלי גז בשמונה פרובינציות שונות. עבור 19 מתוך 20 הבלוקים הוגשו לפחות 3 הצעות שונות, המספר המינימלי להגשת בקשות על-מנת שהמכרז ימשיך. הבלוק שאליו הוגשו רק שתי הצעות הוסר מרשימת המכרז.

ההכרזה על ההצעות המנצחות תתקבל לאחר שקבוצה של מומחים יעריכו את תכניות האקספלורציה השונות שמוצגות בהצעות, את תכנון המינון, הקצאת התקציב והפניית אמצעי התמיכה.

המכרז הראשון לפצלי גז בסין נערך ב-2011 ביוני כאשר 16 חברות בבעלות המדינה הגישו הצעות עבור 4 בלוקים בשטח המוניציפלי של צ’ונגקינג  ובפרובינציות הונאן וגויזו. חברות זרות נותרו מחוץ לסבב הראשון של המכרזים.

הפעם, חברות זרות הוזמנו להשתתף במכרז בתקווה שהמומחיות הטכנית שלהן יסייעו בהפקת המשאבים. אך עדיין, לחברות הזרות לא יינתן חופש פעולה. הן יכולות לפעול רק מתוך פלטפורמה עסקית של יזמות משותפת (joint venture) עם חברות מקומיות, כאשר החברות הסיניות יקבלו את השליטה האדמיניסטרטיבית.

על פי תנאי המכרז, רק חברות סיניות או יוזמות משותפות בהובלה סינית עם הון של 300 מליון יואן סיני (48 מיליון דולר בלבד), רשאיות להגיש הצעות למכרז. כל חברה שאושרה, רשאית להגיש בקשה עבור 2 בלוקים לחיפוש ולאקספלורציה.

לפני שהמכרז השני יצא לדרך, מספר חברות מערביות כבר נכנסו לתוך התעשייה בסין. חברת של חתמה בחודש מרץ, על הסכם שותפות ראשון להפקה עם התאגיד הלאומי הסיני לנפט (CNPC). אקסון מובייל, BP, שברון וחברת הנפט הצרפתית הגדולה טוטאל, גם החלו ליזום שותפויות הפקת פצלי גז בסין.

ביקורות שונות על המכרז

שלא כמו במכרז הראשון בשנה שעברה, אשר היה קטן בהרבה אך הוכרז כהצלחה וכנקודת מפנה מהותית בעתיד האנרגיה של סין, המכרז השני להפקת פצלי גז בסין מעלה ביקורות מסוגים שונים. הצרות והבעיות, מסתבר, צצות בשפע. ראשית כל, הפקת גז פצלים היא דבר יקר. למרות ש-83 חברות הגישו הצעות למכרז השני, אף יותר חברות נותרו מחוץ למכרז, תוך שהן מפגינות דאגה לגבי העלות הגבוהה של ההפקה המסובכת של הגז.

“הרווחיות של הפרויקטים אינה בטוחה, וחוסר המומחיות הטכנית מטילה אתגר נוסף,” אמר דובר של משרד הקרקעות והמשאבים הסיני.

סין, אשר נכון להיום מעולם לא הפיקה גז מפצלים בהיקף מסחרי, ניצבת בפני בעיות נוספות בהתפתחות פצלי הגז, הכוללות חוסר במודלים עסקיים של התעשייה הצעירה הזו, כמו גם בעיות בניהול מקורות מים. טכנולוגיות הפרקינג, סידוק הסלע והפצלים לצורך הפקת הגז, דורשת כמויות גדולות של מים, וללא קשר סין כבר סובלת ממחסור חמור של מים.

בעיה חמורה נוספת היא התנאים הגיאולוגים הקשים. על פי באו שוג’ינג, מהנדס בכיר במרכז המחקר של ענקית הנפט הסינית סינופק, המשאבים הסינים לרוב קבורים פי 2 עמוק יותר ממרבצי פצלי הגז האמריקאים, ומרוכזים בהרים באזורים יבשים, אשר מהווים אתגרים גיאולוגים קשים בהרבה מאלו האמריקאים.

וישנה עוד משוכה עיקשת. כריס פולקנר, מנכ”ל חברת בריטלינג גז ונפט, אמר למערכת האנרג’י טריביון שמחסור בתשתיות צנרת בסין חייבת להילקח בחשבון על מנת שבעתיד יהיה ניתן להביא את גז הפצלים לשווקים. “אז נניח שאנו יכולים לקדוח 1000 בארות עד 2015 על-מנת לעמוד ברצונותיה של בייג’ינג להפיק עד אז 6.5BCM  גז פצלים. כיצד הן מתכננים לשלח את הגז לשוק ולמכור אותו? אין שום דרך אפשרית להשיג זאת, ” אמר פולקנר, אשר רק חזר מסין ב-8 בנובמבר לאחר שלקח חלק בפסגה האסייתית בבייג’ינג לגז לא קונבנציונלי.

פולקנר אמר שבעיה עצומה נוספת היא תמחור הגז הטבעי שנשלט על ידי הממשלה, אשר מרתיע משקיעים.

“מחירי הגז הטבעי, אשר נשלטים על ידי המדינה, נשמרים נמוכים, כך שמשקיעים נרתעים מלהשקיע באקספלורציה מאחר שפרויקטים של נפט הרבה יותר אטרקטיביים נכון למחירים של היום. הדבר יהווה מכשול דרכים לפצלי הגז בהתחשב בכך שבאר אחת עשויה להגיע לעלות של 30 מיליון דולר בתחילת ההפקה,” אמר פולקנר.

פולקנר טען שבנוסף ישנו מחסור של ידע, ציוד וניסיון על מנת לבצע קידוחים אופקיים וסידוק (פרקינג) בפצלי הגז בסין.

למרות מחסומים אלו, מספר ימים לאחר פרסום המכרז, תחנת הטלוויזיה המרכזית של סין (CCTV) הציגה את הסיטואציה כולה באור חיובי, תוך דיווחים שהמכרז כבר הצית את עניין החברות בפצלי הגז בשוקי ההון בסין, תוך כינוי המצב כ”פינה שורית בשוק דובי” (כלומר פינה מסוימת של עליית מחירים בתוך שוק שהמגמה הכללית בו היא ירידת מחירים, הערת המתרגם).

תוך שהיא לכאורה מכירה באתגרים הפיננסים העומדים בפני החברות הנכנסות לשוק פצלי הגז הסיני, בייג’ינג הודיעה ב-1 בנובמבר שהיא תעניק סובסידיות מדינה לחברות פצלי גז במטרה לעודד אקספלורציה ופיתוח.

על פי אתר האינטרנט של משרד האוצר הסיני, מפתחי מאגרי פצלי גז יזכו במענק של 0.4 יואן (0.06 דולר) עבור כל מטר מעוקב של פצלי גז שיופקו בין השנים 2012 ל-2015. שר האוצר טוען באתר, שסובסידיות אלו מטרתן להגביר את אספקת הגז הטבעי, לשפר את המבנה האנרגטי במדינה, ולעודד שימור אנרגיה והפחתת פליטות פחמן.

על-פי פולקנר, בכל אופן, השפעות סביבתיות הן  לא חלק מדאגתה של תעשיית האנרגיה הסינית.

“התכניות של בייג’ינג לא ישתנו בשל כל דאגה סביבתית. מספיק לקחת סיבוב נהיגה ברחובות בייג’ינג ולהנות מהערפיח מהפחם השחור,” פולקנר הוסיף.