פרקינג הידראולי מגיע להוליווד
מאת פיטר גלובר
אתם יכולים להיות סמוכים ובטוחים שכשהוליווד מציגה עצמה בצד השמאלי-ליברלי בסוגיה כזו או אחרת, המוות הראשון שיהיה בסרט – יהיה מותה של האמת. ככל שאנשי האליטה האורבנית-ליברלית-שמאלנית מהוליווד רוצים לייצג את ‘העיירה הקטנה האמריקאית’, הם באופן עקבי מוכיחים את ההיפך – הם לחלוטין מנותקים מהעולם האמיתי. ובהיבט זה, המימון האישי שהוציא מט דיימון מכיסו להפקת סרטו הקרוב, סרט אנטי-פרקינג (פרקינג, משמעו סידוק הידראולי של הקרקע לצורך הפקת גז או נפט) בשם ‘הארץ המובטחת’, מוכיח שוב נקודה זו.
מט דיימון ועמיתו הכוכב ג’ון קרסינקי, (הופיע בסרט “The Office”) כתבו את התסריט יחד, וטענו כי הסרט עוסק ב”זהותה של אמריקה… ובמה מגדיר אותנו כאומה.” מפיקי הוליווד היו כה מרוצים מהרעיון ומהתסריט עד אשר הפרויקט נחשב מבחינתם כבעל פוטנציאל לזכייה באוסקר. אך עוד כשהסרט של דיימון היה בשלבי הפקה, העיתונאי ומפיק הסרט הדוקומנטרי ‘אומת הפרקינג’ (‘FrackNation’), פלים מקאליר, בישר לעולם שסרטו של דיימון ‘הארץ המובטחת’ הוא למעשה סרט אנטי-פרקינג. ותוך כדי הצילומים החלו אירועים מהעולם האמיתי להתגלגל פנימה, והכריחו כתיבה מהירה של התסריט מחדש, כאשר פסיקה אחרי פסיקה ודו”ח אחר דו”ח הפריכו את כל הדאגות העיקריות של פעילי הסביבה המתנגדים לפרקינג. יתרה מזו, פעילים וסרטים כגון ‘ארץ הגז’ (Gasland), המתנגדים לפרקינג, נמצאו אשמים בתיאור מסולף ובהונאה בוטה. מקאליר ציין גם, שסיפורה של העיירה הקטנה דימוק שבפנסילבניה הייתה כמעט בוודאות ההשראה ל’ארץ המובטחת’. אחת עשרה משפחות מעיירה זו טענו שהמים שלהם והחיים שלהם נהרסו בשל הגעתה לעולם של תעשיית פצלי הגז. הם התעקשו שמדעני הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה ערכו שם בדיקות. והם אכן ערכו אותן – ולא מצאו הוכחה כלשהי לזיהום המים. דאגה מרכזית אחרת – הכוללת בתוכה את נוכחותו השכיחה במים של גז המתאן הטבעי והלא מזיק, אשר היה נוכח במים עוד לפני שחברות הגז הגיעו – התגלתה כחסרת כל בסיס. אך האמת ועובדות העולם האמיתי, מעולם לא היוו מכשול עבור מכונת הפנטזיות ההוליוודית.
אז עם רעיון מרכזי חסר כל אמינות – וכשהשקעה כספית גדולה מונחת על כף המאזניים – מקאליר חשף שמפיקי הסרט היו חייבים להחליף מטרה. במקום לתקוף את תהליך הפרקינג לכשעצמו, הם פנו לתכנית אחרת שתציג כיצד חברות האנרגיה הענקיות והמרושעות פועלות מתחת לפני השטח לפגוע באמינותם של ארגוני הסביבה. נראה כאילו סלבריטאים פרו-סביבתיים כגון דיימון מסוגלים בהחלט לפגוע באמינות שלהם עצמם, ללא שום ‘תשלום’ תמורת עזרה מתעשיית האנרגיה. אך שוב אני סוטה מהנקודה המרכזית, הבה נשוב אליה.
בתסריט הסופי, איש מכירות הגז, אותו מגלם דיימון, חושף לבסוף את הדמות האמתית אותה מגלם קרסינסקי כסוכן חשאי של תעשיית האנרגיה הבא להכפיש את המתנגדים לה ולתעשיית הפרקינג. זה הרי ברור, אם אינך יכול לנצח בקרב על העובדות, רמיזה לשחיתות, הגנבת חשדות ותעמולה הינם כלי מסורתי וידוע של אידיאולוגים.
הדבר היחיד שבאמת ידידותי לסביבה בכל הסיפור, זה המחזור שהוליווד עושה עם קו העלילה: בחור צעיר אשר מציל את המצב על-ידי חשיפת התכנית החשאית של עוד תאגיד חמדן. משעמם עד כדי פיהוק. אך אין מה לעשות, קונספירציות תמיד הביאו לרווח נאה בקופות הקולנוע.
אך ישנו עוד דבר שכדאי שהצופים העתידיים ידעו על סרטו של דיימון – הוא למעשה ממומן בחלקו על-ידי נציגים של תעשיית הנפט הגדולה והרעה. אימייג’ ניישן אבו-דאבי, אחת משלושת החברות שתומכת בסרט, היא חברת בת של החברה הממשלתית – אבו-דאבי מדיה. אבו-דאבי, כמובן, היא ממפיקות הנפט הרציניות בעולם וכמו כן מהווה ציר מרכזי באירגון אופ”ק. כמובן שגם לאופ”ק וגם לאבו-דאבי יש רצון מובן מאליו לפגוע בהצלחתה של הפקת פצלי הגז ובמיוחד בביטחון הציבור המערבי בטכניקת הפרקינג שהביאה להצלחה זו. הדבר האחרון שמעניין את נציגי הממשל באבו-דאבי הוא השפעותיה הסביבתיות של טכניקת הפרקינג. מה שכן מעניין אותם עניין רב הן אותן 2.7 מיליון חביות של נפט גולמי שהם מייצרים ביום, כאשר 2.6 מיליון מהן מיוצאות. זהו לא הפרקינג לכשעצמו המהווה עבורם מקור לדאגה, אלא זוהי פריחתה של הפקת הנפט ופצלי הגז בארה”ב. תגליות הנפט ופצלי הגז במערב כבר הגיעו לנקודה בה הם מאיימים לשים סוף לרודנות הכלכלית והפוליטית של אופ”ק. הדבר האחרון שחברי אופ”ק רוצים בו הוא קיצוץ כפוי בהפקה שלהם – ובהכנסות שלהם. אין זה קשה לראות למה הרודניות הלא-דמוקרטיות שמובילות את אופ”ק מוכנות להשקיע, ולהשתמש, בנאיביות ההוליוודית למטרותיהם.
סופר המדע הבדיוני, מייקל קריצ’טון, תיאר כבר בעבר כיצד “האתגר הגדול הניצב בפני המין האנושי הוא היכולת להבחין בין מציאות לבין פנטזיה, בין אמת לבין תעמולה”. בואו נודה בדברים, סרטי הוליווד מעולם ניחנו ביכולת אבחנה שכזו. פלים מקאליר הציג למעשה את העיקר שבתעמולה הסביבתית המעוותת כנגד הפקת פצלי הגז באומרו “ישנה מלחמה המתרחשת באמריקה בין העניים המקומיים לבין האליטות האורבניות. אליטות אלו משתמשות בהונאה, בהגזמה ובכוחה של הילת הסלבריטאים לעצור את שגשוגם של הקהילות הכפריות הנגרם בזכות קידוחי הגז”. אין כאן כל טיעון למעשה. פסיקות בתי משפט, ודו”ח אחרי דו”ח, ואף אנשי הסביבה מהסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית, כולם הפריכו טענה אחר טענה שהפיצו המתנגדים לפרקינג.
דבר אחד בטוח, בכל מקרה. בבואכם לערב חלוקת האוסקר, בשעה שמט דיימון יישא את אחד מנאומי קבלת האוסקר שיקבל, אתם יכולים להיות בטוחים שלא תשמעו את תרומתו של כסף הנפט של אבו-דאבי נמצא ברשימת התודות.
